יום ראשון, 27 בנובמבר 2011

ס"ת שמקורם מסלונים, מיר ושאר ערי ליטא




בס"ד

כבוד סופרי סת"ם החשובים די בכל אתר ואתר, ה' עליהם יחיו

כפי שיעדנו והודענו עם הקמת הבלוג, על כוונתנו לאחד הכוחות של העוסקים במלאכת שמים, להרמת קרן הסת"ם, ברצוננו לנצל במה זו, לקרוא לסופרים ולבודקים לשתף פעולה בנושא חמור שכבר התריעו עליו גדולי ישראל בעבר וגם אנו פרסמנו זאת, אך יתכן ועתה בכוחות משותפים ניתן יהיה להסיר המכשול או לפחות לצמצם התופעה.

כידוע בשלהי המאה ה-19 וראשית המאה ה-20 התרחשה הגירה עצומה של מיליוני יהודים מאירופה ובפרט ממזרח אירופה שם סבלו מאנטישמיות ופוגרומים ומעניות ואביונות נוראה, אל ארץ החופש המשגשגת - אמריקה.

בין המהגרים כמעט ולא היו "כלי קודש" – תלמידי חכמים, רבנים, ובעיקר לא היו סופרי סת"ם. את כל צרכי הקהילות המתחדשות שהתארגנו בארה"ב, סיפקו סופרי הסת"ם מאירופה. התפתח מסחר גדול של ספרי תורה תפילין ומזוזות שנכתבו ויוצרו באירופה ונשלחו לאמריקה. הדרישה הייתה עצומה. סוחרים ממולחים הקימו "בתי חרושת" לייצור סת"ם, ודרשו מהכותבים תפוקה של 3 או אפילו 4 ספרי תורה לשנה. כמובן שהסופרים היראים והשלמים הכותבים בדקדוק על פי ההלכה לא יכלו להתמודד עם דרישות אלה.

את החלל מילאו המוני כותבים, פורקי עול, כאלה שלא השביתו קולמוסם ועסקו בכתיבה גם בעיצומה של שבת קודש, אנשים שלא נגעו אל לבם כלל דרישות ההלכה אלא אך ורק דרישות הסוחרים. אנשים שלמדו את המלאכה הקלה והנקיה מאבותיהם שהיו שומרי תורה ומצוות, אך הם עצמם כבר נסחפו אחר האידאולוגיות האפיקורסיות שהתפשטו באותם ימים ורבים מביניהם הצטרפו למפלגות הקומוניסטיות והבונדיסטיות ועוד. ירחם ה'.

ספרי תורה כאלה לאלפים ואולי אף לרבבות נשלחו במשך עשרות בשנים ובפרט בשנים שבין מלחמת העולם הראשונה והשניה, לרחבי אמריקה וגם לארצות אמריקה הדרומית. אותם הסופרים הפוקרים כבר שבקו חיים מזה שנים רבות, אבל מעשי ידם, ספרי תורה מכתיבתם עדיין מצויים, לדאבון לב, במאות בתי כנסת, בתי מדרש, ישיבות ושטיבלך הפזורים ברחבי ארצות אמריקה הצפונית והדרומית, לצד ס"ת קדושים המונחים בארון.

"בדור פרוץ הלזה, שבעונותינו הרבים האמונה נתרופפה, והסופרים רבו כארבה, ובעיר אחת ידענו לדאבון לבבינו למאות סופרים, ורובם אינם יראי שמים כלל, ומשם פשתה המספחת בכל ערי מדינתנו... ובבירור שאינם מקדשים שמות ומעשיהם חול ולא קודש".

כך מעיד הגאון רבי יחיאל מיכל עפשטיין ז"ל בספרו ערוך השלחן (יו"ד סימן רפ"א סעיף ט) כעשרים שנה קודם תקופת מלחמת העולם הראשונה.

בעמודים הבאים הרינו להגיש לקט עדויות מהימנות מרבנים גאונים שונים, ומאידך גיסא, עלובה עיסה שנחתומה מעיד עליה בספר זכרון לקהילת הגולה "מיר", שבו מוקדש פרק שלם המתאר את מעמד הסופרים ומעבדי הקלף. התיאור בספר זכרון, תואם לעדותם של רבנים חשובים יוצאי הישיבה הגבוהה דמיר, פלך מינסק נובהרדוק שבליטא. ורוב העדויות כבר נדפסו על ידינו בחוברת ה"קולמוס" אלול תשמ"ח.

והואיל ואין ביהמ"ד ללא חידוש, הרינו להוסיף כאן עובדא מהימנה, שמצורף לה פסק הלכה מהגאון אב"ד מיר, שקבלנוה מפי הגאון רבי שמעון שוואב ז"ל אב"ד 'קהל עדת ישורון' בוואשינגטון הייטס, נ.י. והדפסנוה בשפת אנגלית לאחר קבלת אישורו על כל מלה שבה, והרי דברי עדותו הנאמנה:

"בשנת תרצ"ז לאחר שהגעתי לארה"ב, גרתי בעיר באלטימור במדינת מרילנד. באחד הימים ראיתי מודעה שביום א' בשבוע הבא יתקיים חגיגת "הכנסת ספר תורה" בבית הכנסת בית יעקב ברחוב פארק הייטס. בפגישתי עם רב ביהכנ"ס הנ"ל הרב אלעזר ב. פרידלאנדר, שאלתי אותו על מקור הס"ת ומיהו הסופר שכתבו. הרב, במצב רוחו המרומם היה להוט לספר לי, שהס"ת הגיע מאחד המקורות החשובים ביותר שניתן להעלות על הדעת, הלא היא העיירה מיר. כדי להדגיש את שמחתו על האוצר שקנה, הוא אמר לי שבעיניו ראה את התווית של איגוד הסופרים ד'מיר.
"כתלמיד ישיבת מיר, בהכירי מקרוב את שפלות מצב היהדות של הסופרים, אמרתי לרב בית הכנסת הנ"ל, שלהערכתי אסור להוציאו לקריאת התורה ולברך עליה. הרב נדהם מדברי, וטען: איככה אוכל לבטל כעת את חגיגת הכנסת ס"ת, לאחר שכבר נתפרסם הדבר בכל העיר. מיד הצעתי לרב הנבוך שישלח מברק (טלגרם) אל הגאון הרב אברהם קמאי (זצ"ל הי"ד) אב"ד מיר, וישלם גם על מברק חוזר של מלה אחת בלבד, כשר או פסול.
"המברק נשלח, ולמחרת הגיע התשובה: פסול.
וסיים הגאון הרב שמעון שוואב זצ"ל: "למרבה הצער, בסופו של דבר מצא הס"ת את דרכו לבית כנסת אחר".   
עובדא זו, היא דוגמא אחת מני אלפי ס"ת שנכתבו ע"י סופרי ליטא שהזכירם אב"ד נאווהרדק בספרו "ערוך השלחן", שרובם נמכרו לאמריקה הרחוקה. שאר העדויות בעמודים הבאים, יוכיחו עד היכן נתרופפה האמונה והסופרים אשר רבו כארבה בכל ערי המדינה, לא קידשו שמות הקדושים, ומעשיהם חול ולא קודש.  

אשר על כן, הרינו פונים לכל הסופרים החשובים די בכל אתר ואתר, לסייע בסילוק המכשלה הנוראה הזאת, ולהסיר את הקטרוג הנורא הזה(*) מארון הקודש של עמינו הקדוש.

תחילת תהליך התיקון: א) לשום עינא פקיחא על הס"ת שיריעותיהם משוחים בסיד לבן מבחוץ (בעלי מסחר הס"ת באמריקה בימים ההם טענו, שהקונים והעולים לתורה, בוחלים ונרתעים ממראה העור הטבעי של בעלי החיים, ולכן נדרשו מעבדי הקלף לצובעם בסיד, כנייר לבן). ב) על הרבה מס"ת אלו היו חותמות.

לצורך תחילת התיקון: בקשתינו שטוחה לבדוק בס"ת צבוע לבן כנזכר, אם יש עליה בתחילתה או בסופה, "חותם" בצד האחורי של הקלף. ולפעמים מוסתר החותם בצד הפנימי של הקלף תחת אחד מהעצי-חיים המכסה את החותם.

כאשר רואים חותם, נא לקחת ממנה תמונה, בצירוף תמונה ברורה של כמה שורות מצורת הכתב, ולשלוח אלינו העתק מהצילומים. ע"י שיתוף פעולה עם הסופרים הנכבדים, נוכל בעזהשי"ת להשלים את מחקרינו החשוב הלזה. ובתקוה שע"י מאגר החותמות לצד תמונות צורת הכתב, נוכל בעזה"י לדמות מילתא למילתא ולגלות ספרים שמקורם מאותם סופרים שבערי ליטא גם כאלה שאין עליהם חותמות (או שנמחקו כדי להרחיק עדותם), ובכך יסתייע מלתא להסיר המכשול הגדול הזה המתמשך זה מאה שנים לערך, וביותר בארה"ב.

מידי כותבי זאת, עולה בזכרוני שלא רק בערי ליטא, אלא גם בפולין היתה שערוריה בתוצרת הסת"ם בעיר ווענגרוב. כפי ששמעתי לפני 40 שנה, מאת כ"ק האדמו"ר הגה"צ רבי נחום פרלוב זצ"ל מנאוואמינסק. היה זה בימים הראשונים שהגענו לארה"ב וגרנו בשכנותו, שאל אותי הרבי זצ"ל מה מלאכתך, וכאשר עניתי שאני סופר סת"ם, סיפר לי הרבי, שלפני שנים רבות עוד קודם מלחה"ע השניה, קיבל אגרת מחותנו כ"ק האדמו"ר הגה"צ רבי יצחק זעליג מורגנשטרן מקוצק אב"ד סוקולוב זצ"ל, שהיות ומעיר וונגרוב יוצאים הרבה ס"ת ותפילין ומזוזות לאמריקה, ותעשיית הסת"ם הן בעיבוד הקלפים והן בכתיבת הסופרים, הוא בשפל המצב, ע"כ שלח לו מכתב להודיעו ולהזהירו, שחלילה לא יקנה בארה"ב צורכי סת"ם שמקורם מוונגרוב.

ואכן בשנת תשל"ד כאשר התעסקנו בבדיקות סת"ם (טרם התייסדות ועד משמרת סת"ם), עלו על שולחננו מפעם לפעם תפילין ומזוזות שהיה עליהם חותמות מסלונים ומוונגרוב וכיו"ב, ורובם ככולם היו פסולים מעיקרן, וב"ה שכיום לא נותר מהם זכר. ברם ספרי התורה שלהם, עדיין קיימים וממשיכים עד היום הזה להכשיל רבבות ישראל.

עדויות נוספות לכך נמצאים בסוף ספר שו"ת תירוש ויצהר להגאון אבד"ק פלונסק, לאחר תקנות "חברת שומרי סת"ם בפולין" משנת תרצ"ה, במכתבי גדולי ישראל המזכירים שערוריה זו. וכן בפרטי-כל המודפס בעתון שבועי "הקול" (ווארשא יום א' פנחס י"ז תמוז תרס"ח) גליון כ"ו. ויה"ר שנזכה להמנות בכלל מזכי הרבים, אמן
_______________             
(*) כדהזהיר התנא האלקי רבי שמעון בר יוחאי בזוה"ק בפ' ויחי (דף רכ"ה ע"א) וזל"ק: "וזמין עלמא דלא ישתכח מאן דיגין עלייהו... וזמינין בני עלמא דצווחין ולית מאן דישגח עלייהו. יהדרון רישא לכל סטרי עלמא ולא יתובון באסוותא... אבל חד אסוותא אשכחנא לעלמא, ולא יתיר, בההוא אתר דישתכחון אינון דלעאן באורייתא, ואשתכח בינייהו ספר תורה דלא משתקר ביה, כד מפקי האי, בגיניה מתערי עלאי ותתאי". עיין ביאור מאמר רשב"י זה בספר 'כתם פז' להגה"ק רבי שמעון לביא זלה"ה מגולי ספרד בעמ"ח הפזמון "בר יוחאי", על כוחה של ס"ת כשרה להגן בזכותה על מקום שאין מי שיגן שם בזכותו. וידוע כלל הקדמונים המובא בספרי מהר"ל ד"ידיעת ההפכים אחת היא", השם ישמרנו ויצילנו, וד"ל.  





אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה