יישר כח שהעלה חלק מספרו היקר והחביב משמרת סתם, ולחביבותא דמילתא אעיר איזה דבר בנוגע לבי"ת, שהמ"ב מביא מהא"ב דהבי"ת לכתחילה יהא גובהה ג' קולמוסים כו' ונמצא רוחב חללה [כלו' לגובה האות] קולמוס אחד. ודין זה לכתחילה, וכמבואר בשו"ת מהרש"ם חלק ז סי' קיב, קטו, דלא נאמר שיעורי קולמוסים [בחללים] לעיכוב. ויש לעיין האם גם בנתמלא רוב חללה מימין לשמאל, כלומר שתמורת שתהא חללה רוב רוחב האות וקו האמצעי המחבר גג למושב דק בצד ימין, נתעבה קו זה והיה לרוב רוחב האות וחללה שנשתייר מצד שמאל פחות מעט מחציה, האם אזלינן בתר רובא לפסלה או דילמא גם בכה"ג נימא כסברת מהרש"ם דלא נאמרו שיעורין כלל לענין חלל האותיות, והכל תלוי אך ורק בשאלת תינוק.
ולכאורה נראה סברת המהרש"ם דליכא כלל שיעור בחלל האות משום שאין החלל ענין לעצמו שיצטרך שיעור, אלא רק הגבלת שאר קוי האות [וכעין סברת החזון איש סי' יא אות ה לענין היקף גויל] וממילא לא שייך לעולם לפסול משום שיעור בחלל האות, אלא הכל תלוי בשאלת תינוק לבדה. ונראה לי ראיה לדבר, מהא דפסקו רמב"ם ספ"א מה' תפלין וטוש"ע סי' לב סע' טו דניקב כל חלל הה"א או המ"ם כשרים [וגם לירושלמי דפוסל זהו משום חסרון היקף גויל] ש"מ דאין החלל מציאות עיקרי [כחלק מהאות כגון שאר אבריו] הדורשת שיעור לעצמו [כעין שיעור לירך האות].
ברם אם החלל דק מאד, מצינו בשו"ת הרי בשמים (סימן ק"מ)דהחמיר בזה מאד. ובכת"י ספר בנין א"ב להסופר המובהק רבי יהודא אשר ראטה זצ"ל כתב דהמנהג להכשיר. וכן ראינו בהרבה כתבי סופרים מומחים ממדינת רוסיא חללים מצומצמים מאד. עי' בספרנו משמרת סת"ם אות כ' הערה 26.
וגם בענין מה שנסתפק אם נתמלא רוב חללה מימין לשמאל, אי אזלינן בתר רובא לפוסלה, אף שעדיין ניכרת האות ע"י גבולותיה החיצוניים, יעויין במה שהזכרנו שם בהערה 27 שהחמיר בזה הפתחי תשובה באהע"ז על סדר גט ראשון אות פ"ז.
ב"ה
השבמחקיישר כח שהעלה חלק מספרו היקר והחביב משמרת סתם,
ולחביבותא דמילתא אעיר איזה דבר בנוגע לבי"ת, שהמ"ב מביא מהא"ב דהבי"ת לכתחילה יהא גובהה ג' קולמוסים כו' ונמצא רוחב חללה [כלו' לגובה האות] קולמוס אחד. ודין זה לכתחילה, וכמבואר בשו"ת מהרש"ם חלק ז סי' קיב, קטו, דלא נאמר שיעורי קולמוסים [בחללים] לעיכוב.
ויש לעיין האם גם בנתמלא רוב חללה מימין לשמאל, כלומר שתמורת שתהא חללה רוב רוחב האות וקו האמצעי המחבר גג למושב דק בצד ימין, נתעבה קו זה והיה לרוב רוחב האות וחללה שנשתייר מצד שמאל פחות מעט מחציה, האם אזלינן בתר רובא לפסלה או דילמא גם בכה"ג נימא כסברת מהרש"ם דלא נאמרו שיעורין כלל לענין חלל האותיות, והכל תלוי אך ורק בשאלת תינוק.
ולכאורה נראה סברת המהרש"ם דליכא כלל שיעור בחלל האות משום שאין החלל ענין לעצמו שיצטרך שיעור, אלא רק הגבלת שאר קוי האות [וכעין סברת החזון איש סי' יא אות ה לענין היקף גויל] וממילא לא שייך לעולם לפסול משום שיעור בחלל האות, אלא הכל תלוי בשאלת תינוק לבדה.
ונראה לי ראיה לדבר, מהא דפסקו רמב"ם ספ"א מה' תפלין וטוש"ע סי' לב סע' טו דניקב כל חלל הה"א או המ"ם כשרים [וגם לירושלמי דפוסל זהו משום חסרון היקף גויל] ש"מ דאין החלל מציאות עיקרי [כחלק מהאות כגון שאר אבריו] הדורשת שיעור לעצמו [כעין שיעור לירך האות].
ברם אם החלל דק מאד, מצינו בשו"ת הרי בשמים (סימן ק"מ)דהחמיר בזה מאד. ובכת"י ספר בנין א"ב להסופר המובהק רבי יהודא אשר ראטה זצ"ל כתב דהמנהג להכשיר. וכן ראינו בהרבה כתבי סופרים מומחים ממדינת רוסיא חללים מצומצמים מאד. עי' בספרנו משמרת סת"ם אות כ' הערה 26.
השבמחקוגם בענין מה שנסתפק אם נתמלא רוב חללה מימין לשמאל, אי אזלינן בתר רובא לפוסלה, אף שעדיין ניכרת האות ע"י גבולותיה החיצוניים, יעויין במה שהזכרנו שם בהערה 27 שהחמיר בזה הפתחי תשובה באהע"ז על סדר גט ראשון אות פ"ז.